חזון ושליחות

חזון של אולסיה קנטור - להיות "אמא של העורף הישראלי

אני, אולסיה קנטור, חולמת על ישראל בה כל אזרח ואזרחית מרגישים בטוחים, נתמכים ובעלי חוסן נפשי, גם בעתות משבר. כמי שחוויתי בעצמי טראומה וקשיים, אני רואה שליחות בחיזוק העורף הישראלי והבטחת רווחתם הנפשית של כל הנזקקים, במיוחד נפגעי אירועי אלימות ולחימה.

בלב חזוני עומד הרצון לספק מעטפת תמיכה נפשית מקיפה, הכוללת טיפולים פסיכולוגיים וליווי צמוד, לכל הלומי הקרב, נפגעי הנפש ובני משפחותיהם. אסור לנו כחברה להזניח את הפצועים הבלתי נראים, ועלינו להתגייס כדי להחזיר אותם לתפקוד ולחיים מלאי משמעות. רק במתן מענה ראוי נוכל למנוע הידרדרות ולהבטיח שיקום אמיתי.

כאישה, אני מודעת במיוחד לקשיים הנוספים הניצבים בפני הנשים בימי חירום - בין אם מדובר בחיילות, באימהות לילדים או בבנות זוג של לוחמים. אני שואפת ליצור עבורן מערך תמיכה ובית חם, שילווה אותן בשעתן הקשה.

בנוסף, אני רואה חשיבות עליונה במיגור תופעת האלימות המגדרית. יש להגביר את המודעות לנושא דרך קמפיינים ציבוריים וחינוך מגיל צעיר, כדי לשנות דפוסי חשיבה מוטעים. כמו כן, נחוצה אכיפה מוגברת והחמרת הענישה כלפי תוקפים, לצד סיוע משפטי וכלכלי לנפגעות.

עוד מוטלת עלינו החובה ליצור מקלטים ופתרונות דיור בטוחים לנשים מוכות ולילדיהן, כדי להציל חיים ולאפשר בריחה ממעגל האלימות. מעבר לכך, חיוני לבנות מערך ליווי ושיקום ארוך טווח עבור הנפגעות, הכולל טיפול נפשי, קבוצות תמיכה והכשרה תעסוקתית, על מנת לסייע להן לשקם את חייהן. רק במאמץ רב-מערכתי נצליח לבער את הבושה הזו ולהבטיח חברה בטוחה יותר לכולנו.

בנוסף, אני מאמינה בקידום שוויון מגדרי אמיתי, בו נשים יכולות לתפוס כל תפקיד ולהגיע לכל מקום. עלינו לייצר מציאות שוויונית בכוחות הביטחון, במערך העורף ובחברה כולה, תוך העצמת נשים והסרת חסמים.

על מנת לטפח את החוסן הנפשי של העורף האזרחי, יש לפתח תוכניות הכשרה והדרכה בנושא התמודדות עם מצבי לחץ ומשבר, המיועדות לכל קבוצות הגיל - החל מילדים ונוער וכלה במבוגרים וקשישים. חשוב להקנות כלים פרקטיים לניהול רגשות ולהתמודדות עם חרדה, לצד טכניקות הרפיה ופסיכו-אדוקציה אודות תגובות נפשיות נורמאליות למצב חירום.

בנוסף, נדאג לבניית רשת תמיכה קהילתית ענפה בכל רחבי הארץ, שתכלול מוקדי סיוע, קווי חירום ופעילויות של גורמים מקצועיים ומתנדבים, כדי שאף אדם לא יישאר לבד ברגעי המשבר. נקים מרכזי חוסן שכונתיים, בהם יוכלו התושבים למצוא אוזן קשבת, מענה מידי לצורכיהם, ופעילויות חברתיות מחזקות. המרכזים יתפקדו כ"בית שני" ללא תלות במצב הביטחוני.

כמו כן, נוביל מחקר אקדמי ופיתוח של שיטות מתקדמות לאיתור, מניעה וטיפול במצוקה נפשית ובפוסט-טראומה. נשתף פעולה עם מומחים מהשורה הראשונה כדי לזהות גורמי סיכון וסימני אזהרה, וליישם פרוטוקולים ומודלים טיפוליים חדשניים. המידע והניסיון שייצברו יאפשרו ל"לדייק" את המענים, תוך התאמה ל DNA הישראלי.

בסופו של דבר, אני רוצה להיות "האמא של העורף" - שם כדי לחבק, להרגיע ולדאוג. להיות אוזן קשבת ויד מכוונת בכל צומת, במטרה להקל על הכאב, לחזק את החוסן ולהעניק ביטחון לכל נפש. זוהי המשימה שאני מקדישה לה את חיי ומשאביי.

כולי תקווה שביחד, בעבודה קשה ובשיתוף פעולה עם רשויות המדינה והחברה האזרחית, נצליח להגשים את החזון הזה, להפוך את ישראל למודל לאומי ובינלאומי לחוסן בעת משבר, ולהביא מזור ונחמה לכל מי שזקוק לכך. יחד, נהיה חזקים יותר!